ברלין פרשה מהמירוץ של גרמניה לאירוח המשחקים האולימפיים ב-2036, 2040 או 2044, לאחר שאיבדה את התמיכה הפוליטית בעיר. ההחלטה התקבלה יומיים בלבד לפני ההצבעה של הוועד האולימפי הגרמני (DOSB), שיבחר את המועמדת שתייצג את המדינה במירוץ הבינלאומי. בעקבות הפרישה נותרו במירוץ מינכן ואזור קלן-ריין-רוהר, לאחר קמפיין שנמשך כשנתיים.
הסיבה המרכזית לפרישת ברלין היא התחזקותה של מפלגת השמאל "די לינקה", שזכתה במספר הקולות הגבוה ביותר בבחירות בעיר ביום ראשון ומנהלת קמפיין נגד אירוח המשחקים. המפלגה הגדירה את האולימפיאדה כ"בזבוז כסף", ובעקבות זאת ראש העיר היוצא קאי וגנר החליט למשוך את התוכנית, לאחר שכבר הושקעו בה לפי ההערכות כ-6 מיליון אירו. ברלין, שאירחה את המשחקים ב-1936 בתקופת המשטר הנאצי, ניסתה בשנים האחרונות לקדם את חזרת האולימפיאדה לבירה.
כעת הפכה מינכן, שאירחה את המשחקים ב-1972, למועמדת שמקבלת יתרון קל לקראת ההצבעה. לפי דיווח בתקשורת הגרמנית, ועדת ההערכה של ה-DOSB העניקה למינכן ציון של 87.03 מתוך 100, לעומת 85.02 לאזור קלן-ריין-רוהר. מינכן נהנית גם מתמיכה ציבורית משמעותית, לאחר שבמשאל עם שנערך בעיר באוקטובר האחרון תמכו 66.4% מהמצביעים במועמדות. באזור קלן-ריין-רוהר נרשמה באפריל תמיכה של כמעט שני שלישים בפרויקט.
המועמדות של מינכן מבוססת על קונספט קומפקטי, תוך שימוש בתשתיות ובמורשת האולימפית של פארק המשחקים מ-1972, לצד הניסיון שצברה העיר באירוח אירועי ספורט גדולים, בהם אליפויות אירופה ב-2022. מנגד, קלן-ריין-רוהר מציעה מודל אזורי מבוזר, שבו קלן תשמש כעיר המובילה והאירועים יתקיימו במתקנים קיימים ברחבי האזור, במטרה לצמצם ככל האפשר בנייה חדשה. המבורג, שהייתה מועמדת נוספת, פרשה בחודש מאי לאחר ש-54.9% מהתושבים הצביעו במשאל עם נגד אירוח המשחקים.
ההחלטה תתקבל בשבת בבאדן-באדן, בישיבה מיוחדת של ה-DOSB, שבה 144 קולות יחולקו בין 42 התאחדויות ספורט אולימפיות לבין הנהלת הוועד וחבריו. בשלב זה טרם הוחלט אם גרמניה תתמודד על משחקי 2036, 2040 או 2044. הוועד האולימפי הבינלאומי צפוי לפתוח במרץ 2027 את שלב הדיאלוג האסטרטגי למועמדויות ל-2036, כאשר ההחלטה הסופית צפויה ב-2029. בין המדינות והערים שכבר הביעו עניין באירוח 2036 או 2040 נמצאות קטאר, הודו, דרום קוריאה, צ'ילה, ערב הסעודית, דרום אפריקה, מצרים, טורקיה, הונגריה, ספרד ואיטליה.
