בעוד הג'ודו הישראלי ממשיך להביא הישגים פעם אחר פעם, ורק לאחרונה חגג מדליית כסף ומדליית ארד באליפות העולם, כבר הדור הבא מתחמם על הקווים. אחד השמות שכדאי לשים לב אליהם הוא איתמר כהן, ג'ודוקא בן 17, שנמצא בתחילת הדרך אבל כבר הספיק לרשום הישגים משמעותיים בזירה הבינלאומית.
כהן חזר לאחרונה מאליפות אירופה לקדטים עם מדליית ארד, הישג שנתן לו הרבה ביטחון לקראת המשך הדרך. עכשיו הוא כבר מסתכל קדימה אל התחרות הגדולה ביותר בקריירה שלו עד כה – אולימפיאדת הנוער בדקר שבסנגל, שתיערך בעוד כשבועיים ותהווה עבורו הזדמנות להתמודד מול מיטב הג'ודוקאים הצעירים בעולם.
הדרך שלו אל המזרן התחילה בכלל בזכות אחיו הגדול. בגיל 3 וחצי הגיע איתו לאימונים, וכמעט בלי שתכנן זאת מראש, מצא את עצמו מתאהב בענף. מאז הג'ודו הפך לחלק מרכזי מחייו, עם אימונים, תחרויות, לימודים ושאיפה מתמדת להשתפר. עכשיו, כשהוא מתקרב לאחד הרגעים הגדולים בקריירה הצעירה שלו, כהן מספר על הדרך שעבר, על מה שמושך אותו בג'ודו ועל החלום הגדול שמחכה מעבר לפינה.
איך בכלל הגעת לג'ודו?
"הגעתי לג'ודו בעקבות אחי הגדול. כשהייתי בערך בן 3 וחצי הוא כבר התאמן בג'ודו, ואני הלכתי אחריו לאימון. בהתחלה לא ידעתי בדיוק לאן זה יוביל, אבל איכשהו נשאבתי לזה מאוד מהר. התחלתי להתאמן, התחברתי לספורט והבנתי שזה משהו שאני רוצה להמשיך איתו".
מה מיוחד מבחינתך בג'ודו?
"אני מאוד אוהב את זה שזה ענף אישי. בסופו של דבר אתה עומד לבד על המזרן וצריך לסמוך על עצמך. יש כמובן מאמנים, משפחה ואנשים שעוזרים לך בדרך, אבל ברגע האמת אתה זה שצריך לבצע. אתה צריך להיות מוכן פיזית ומנטלית ולקחת אחריות על מה שקורה בקרב. זה משהו שמאוד מושך אותי".
אתה זוכר את הפעם הראשונה שבה התחלת לעקוב אחרי התחרויות הגדולות?
"כן. תמיד עניינו אותי התחרויות הגדולות. הייתי עוקב אחרי אליפויות עולם, אליפויות אירופה וכמובן אחרי האולימפיאדה. לראות את הג'ודאים הגדולים מתחרים ברמות האלה מאוד עניין אותי. אני חושב שזה גם נתן לי מוטיבציה ורצון להגיע בעצמי למקומות האלה".
איך משלבים בין שגרת אימונים אינטנסיבית לבין לימודים ומבחנים?
"אני לומד בכיתה אולימפית, אז יש לנו אפשרות לשלב את הספורט בתוך המערכת. בימים מסוימים יש לנו אפילו ג'ודו בשעות הראשונות של הלימודים, וזה מאוד עוזר. כך אפשר גם ללמוד וגם להתאמן בצורה מסודרת. מעבר לזה, הרבה מהחברים שלי הם גם ספורטאים ומתאמנים איתי במועדון, אז יש סביבי אנשים שמבינים בדיוק את השגרה הזאת".
אתה זוכר את התחרות הראשונה שלך?
"אני זוכר את התחרות הראשונה, אבל יותר מזה אני זוכר את הקרב הראשון שבו הרגשתי שאני באמת מתחרה. באחת התחרויות הראשונות שלי הגעתי למקום השלישי, והצלחתי לנצח כמה קרבות ברצף. זה נתן לי הרבה ביטחון והראה לי שאני יכול להתמודד גם בתחרות ולא רק באימון".
ומה קרה למדליה הראשונה שלך?
"אני האמת לא יודע בדיוק איפה היא נמצאת היום. (צוחק) אבל יש לי מדליות שאני שומר בחדר. המדליות הראשונות תמיד נשארות איתך, כי הן מזכירות לך מאיפה התחלת וכמה דרך כבר עשית מאז".
יש לך טקס קבוע לפני שאתה עולה למזרן?
"כן. יש לי טקס שאני מקפיד עליו לפני הקרבות. הרבה לפני הקרב עצמו אני כבר נכנס למצב מנטלי מסוים ומתכונן בראש. ממש לפני העלייה למזרן יש לי את הדברים הקבועים שאני עושה. אני מקפיד על זה בכל קרב, גם בארץ וגם בתחרויות בחו"ל. זה עוזר לי להיכנס לפוקוס ולהגיע מוכן".
אם ילד בגילך היה אומר לך שהוא רוצה להתחיל ג'ודו, מה היית אומר לו?
"לא לוותר ולהתמיד. להגיע לכל אימון, גם כשקשה. יהיו אימונים טובים יותר ופחות טובים, יהיו הפסדים ויהיו רגעים שתרצה להפסיק, אבל צריך להמשיך. מבחינתי הכי חשוב זה לא לוותר ולהגיע לכל אימון עם רצון להשתפר. גם כשקשה, ממשיכים קדימה".
הזכרת את המאמן שלך את אריק זאבי. איך מערכת היחסים ביניכם?
"אנחנו מאוד קרובים. אני מדבר איתו על כל מה שצריך, לא רק על האימונים עצמם. אנחנו מדברים על תחרויות, על הכנה מנטלית ועל דברים שקשורים להתמודדות עם הלחץ. הוא עוזר לנו בכל מה שצריך, ואני מרגיש שאני יכול לפנות אליו כשיש לי בעיה או כשאני צריך עצה".
אתה מרגיש שאתה יכול לפנות אליו בכל דבר?
"כן, בהחלט. אני יכול לפנות אליו גם בוואטסאפ וגם בטלפון. זה חשוב לי מאוד, כי בתור ספורטאי צעיר יש הרבה דברים שאתה מתמודד איתם, ולא תמיד הכול קשור ישירות לג'ודו. הידיעה שיש מישהו שאפשר לדבר איתו ולהתייעץ איתו נותנת הרבה ביטחון".
עכשיו מגיעה אולימפיאדת הנוער בדקר. מה זה אומר מבחינתך?
"זה אירוע מאוד גדול בשבילי. זו תהיה התחרות הגדולה ביותר שהשתתפתי בה עד עכשיו, ולכן אני מאוד מתרגש לקראתה. אני רוצה להגיע לשם הכי מוכן שאפשר, ליהנות מהחוויה וכמובן לתת את המקסימום בכל קרב. אני יודע שתהיה שם רמה גבוהה מאוד, אבל אני רוצה להוכיח לעצמי שאני יכול להתמודד ברמות האלה".
ומה החלום הכי גדול שלך בג'ודו?
"החלום הכי גדול שלי הוא להיות הזהב הראשון בג'ודו באולימפיאדה. להגיע הכי גבוה שאפשר, להתחרות בתחרויות הגדולות ולהיות במקום הראשון. אני יודע שיש עוד דרך ארוכה מאוד עד לשם, אבל זאת המטרה שאני מכוון אליה".
יש משהו שאתה רוצה להוסיף?
"אני רוצה להגיד תודה למשפחה שלי ולחברים שלי שתומכים בי לאורך כל הדרך. הם נמצאים איתי גם ברגעים הטובים וגם ברגעים הקשים, וזה מאוד חשוב לי. אני יודע שאני לא עושה את הדרך הזאת לבד".
